מתוך הספד שנשא חברו גיורא רדר לכבודו באסיפה הכללית של הקהילה (25/01/2018)

יורם גרינברג, נולד 1940 נפטר 2018.

7 מילים האמורות להציג חיים. אבל יורם היה יותר מאוסף מילים.

נולד בחיפה, עיר של ים והר, וכזה היה גם הוא. - ילד של ים.

בימי שלוט המנדט הבריטי בארץ, הוקם "מועדון שייטים כרמל". מועדון שיט כמיטב המסורת הבריטית. למועדון, אשר המשיך להתקיים גם אחרי קום המדינה, הגיע יורם ומיד "אומץ" על ידי פול שולמן ואברהם המבורגר, שזיהו בו את אהבת הים ותחושת השייט, ואיתם התחיל להפליג.

הוא הצטרף לנבחרת שייטי ישראל בדגם ההולנדי המעופף וכצוות, עם אריה הראל ז"ל, השתתפו כנציגי ישראל גם בתחרויות בינלאומיות. בתחרות בצרפת ראה את דגם ה- 420 ואחרי ששמע כי הדגם הולך להיות "דגם אולימפי", המליץ ודאג שהפועל יביא את הסירות מהדגם ואכן הובאו לארץ סירות לפועל חיפה ולשדות ים.

בצבא המסלול היה ברור - חיל הים, ושם הוכר כאשף לא רק של ים אלא גם של תפעול - לא היה מנוע שיורם לא ידע "לדבר איתו" ולהפיק ממנו את המיטב.

גם לאחר השחרור, המשיך במסגרת מילואים בחיל הים, להדריך דורות של לוחמים בקורסי החובלים.

במסגרת המועדון, הרבה להפליג ולהתחרות גם בסירות שלו - המירור, הזיו והאמונטה, וגם על סירות אחרות ותמיד ידע להפיק את המיטב מכל סירה עליה הפליג. לעדות - הגביעים הרבים בהם זכה.

יורם הביא למשרד התחבורה, בתפקידו כ"חתם ראשי" הבוחן כלי שיט וכותב בחינות תעודת הסקיפר, ידע ומקצועיות ותרם רבות לשיפור איכות התפקוד של המשרד.

שנותיו כמחנך ומורה לימאות בביה"ס לקציני ים בעכו, יזכרו על ידי חניכיו. הוא ידע להגיע אליהם ולהנחיל להם את אהבת הים.

עם סיום עבודתו בביה"ס לא הלך הביתה אלא התחיל קריירה נוספת כמנהל מעגנת אשדוד.

הים שכל כך אהב וההפלגות פסקו בטרם הספיק להגשים את חלומו להפליג עם האמונטה לאיטליה.

לנו הוא יחסר ברגעים הקטנים בהם נהגנו לפנות אליו בבקשת עצה או עזרה.

יהי זכרו ברוך.

תמר וגיורא רדר